עץ יוסף על שמות רבה מ״ז:ח׳

מהדורה: מדרש רבה עם פירוש עץ יוסף, וורשא תרכ"ז

מקור שמות רבה מ״ז:ח׳
8 דָּבָר אַחֵר, מִנַּיִן הָיָה משֶׁה יוֹדֵעַ כַּמָּה יָמִים עָשָׂה, כְּתִיב שמות לד, כח: וַיְהִי שָׁם עִם ה' אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, וּמִנַּיִן שֶׁאֵין לְמַעְלָה לַיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים קלט, יב: גַּם חשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָֹּ וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר כַּחֲשֵׁיכָה כָּאוֹרָה, וּמִנַּיִן הָיָה יוֹדֵעַ, שֶׁנֶּאֱמַר דברים י, י: וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר כַּיָּמִים הָרִאשֹׁנִים, וּכְתִיב שמות ט, ט: וָאֵשֵׁב בָּהָר, אֱמֹר מֵעַתָּה בְּשָׁעָה שֶׁמְדַבֵּר עִמּוֹ הָיָה עוֹמֵד, וּבְשָׁעָה שֶׁמִּסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ הָיָה יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה מַה שֶּׁלָּמַד, נִמְצֵאתָ מְקַיֵּם וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר, וָאֵשֵׁב בָּהָר, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא יוֹם, וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה אוֹמֵר לוֹ לְמֹד תּוֹרָתְךָ, הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא לַיְלָה, וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר תהלים יט, ג: יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר.
פירוש עץ יוסף על שמות רבה מ״ז:ח׳
8 כתיב ויהי שם עם ה' מ' יום ומ' לילה מנין היה משה יודע כמה ימים עשה ומנין שאין למעלה לילה. כצ"ל יפ"ת ור"ל מדכתיב כפל שם ועם ה' משמע דאתא לומר שאף כשהיה עם ה' ואין שם הפרש בזמן היום והלילה ידע משה במ' היום ובמ' הלילה להכי קשה ליה מנין היה יודע שם:
9 ואנכי עמדתי בהר כו' כצ"ל וה"פ מכיון דקראי סתרן אהדדי דחד כתיב עמדתי וחד כתיב ואשב. צריכין אנו לומר שהעמידה היתה כשהקב"ה מדבר עמו מפני כבודו. והישיבה כשהקב"ה היה מסתלק ממנו והיה יושב ושונה לעצמו. ומכיון דבעינן למימר שלא היה בכל המ' יום ולילה לפני ה' כפשטיה דויהי שם עם ה' מ' יום ומ' לילה. אלא שבתוך זה הזמן מקצתו היה ה' מסתלק ממנו ונשאר שונה משנתו לבדו. ומ"ש ויהי שם עם ה' מ' יום ומ' לילה פירושו היותו למעלה במחנה שכינה. א"כ נאמר מסברא שבשעה שהיה ה' מדבר עמו היה יודע שהוא יום. שכן הוא דרך הלימוד שביום התלמיד לומד לפני רבו ועמו. ובלילה הוא מתבודד להגות בגרסתו לבדו שהוא זמן העיון והחזרה במה ששמע מרבו ביום:
10 וכן דוד ה"א יום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחוה דעת שלימוד דבר יום ביומו הגיד האומר. והוא הרב לתלמיד וכדלעיל שדרך הרב ללמד לתלמידיו ביום. ולילה ללילה יחוה דעת שבלילה יחוה ויכונן דעת להרגיל היטיב על מתכונתה מת"כ: